מאמרים

One of the most exciting things for me is to meet people that take full responsibility on their lives. There is so much significance to the choices we make on the quality of our lives. The frequency that enters our life is compound from many factors: 🔹The food that we eat. 🔹 Contents that we absorb  (books/ movies/ people & ct.) – any content that is subscribed as information in our consciousness. 🔹 The environment that we live in (green full

״היוגה סוטרה של פטנג׳לי״ – אחד הטקסטים המתורגמים והנחקרים ביותר בתחום הפילוסופיה היוגית. מהו מצב התודעה אליו מכוון הטקסט? ובכן, כמו ברוב הדברים שנכתבים (אם לא לאמר בכל…) גיבוש העמדה לגבי העניין היא פונקציה ישירה של התרגום… בתרגום של ד״ר יוחנן גרינשפון באה לידי ביטוי העמדה של ההכחדה החוויתית המלאה – ניווריטי. בתרגומים אחרים של היוגה סוטרה יש התייחסות מעט שונה לעניין ההכחדה: מדובר בהכחדת הסבל ולאו דווקא בהכחדת התודעה או החוויה. לדעתי היוגה מתנדנדת היכנשהו בין הכיבוי הטוטלי –

המאמר הזה נכתב בתקופת לימודי לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב בחוג ללימודי מזרח אסיה. הוא הוגש במסגרת הפרוסמינריון: "הדאו בספרות העולם" ביולי 2006. על מנת להקל עליכם את ההתמצאות בטקסט צרפתי את תוכן העניינים: הקדמה מבוא לבהגווד גיטה היוגה של ייאושו של ארג'ונה – פרק ראשון מתוך הגיטה הדאו בפרק הראשון סנקהיה יוגה – פרק שני מתוך הגיטה הדאו בפרק השני היוגה של הפעולה – סיכום ביבליוגרפיה הקדמה הבהגווד גיטה נקרא גם הוודה החמישית, הינו אחד הכתבים החשובים ביותר ביוגה.

המאמר הזה הוגש בתקופת לימודי לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב בחוג ללימודי מזרח אסיה במסגרת הקורס: ״הבודהיזם בתחילת דרכו״. מרצה: מר אביתר שולמן במסגרת עבודה זו, קראתי בסוטרות: "הסוטרה עם הנסיך קומרארה" "הסוטרה עם בהדאלי"  "הסוטרה בקיטאגירי" אני סבורה שניתן לעמוד על דמותו של הבודהא בהתבסס על שלושתן. באופן כללי הבודהא מצטייר כדמות מכובדת, הוא מכונה "המבורך". על סמך הסוטרה עם הנסיך קומארה ניתן לומר אפילו שדמותו מצטיירת כבעלת כח רב ועוצמה אדירה. בשל כך נאמר בתחילתה כי ידברו טובות

מאמר זה נכתב בתקופת לימודי לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב בחוג ללימודי מזרח אסיה במסגרת הקורס: ״הבודהיזם בתחילת דרכו״. מרצה: מר אביתר שולמן במאה השלישית שולט באימפריה ההודית המלך אשוקה, המאחד נסיכויות רבות תחת שלטון מרכזי. המלך, הידוע כרודף בודהיסטים, עובר המרה והופך לנזיר בעצמו. ייתכן ובשל עובדה זו חוקי הנזירות שנכתבו בתקופתו היו כה מחמירים וחסרי פשרות (מזכיר קצת אולי את החוזרים בתשובה שנהיים קיצוניים יותר מהדתיים עצמם). אם כן, בתקופתו מתכנסת מועצה בודהיסטית שלישית העדה להתפצלויות שונות בתוך

הבודהיזם הוא פילוסופיה שאמורה להיות מתורגמת לחיי המעשה . מדובר ב'איך אני תופסת את החיים ואת מעמדי בתוכם'. הבודהיזם אמור להביא את מי שיכול לקבל על עצמו שינוי. הבודהיזם מתבטא כהצעה לחיים (הצעת פתרון). זו לא רק הדרך לראות נכון את המציאות אלא גם לראות את המציאות כבעיה שטעונה פתרון. הבעיה היא בעיה קיומית, עצם הקיום שלנו. בניגוד להרבה דתות אחרות, לא מהות הקיום היא הבעיה (לא השאלה למה זה טוב או מניין באנו ולאן אנו הולכים) אלא החיים כאשר

הדיון הפילוסופי (הויכוח) ההודי מי מנצח בויכוח? מי שלא מתווכח… אז איך זה היה עובד? מלך היה מכנס אירוע, מזמין מלומדים וקובע נושא לויכוח. החכמים היו מביעים עמדות שונות. לאחר כמה ימים היתה הכרעה מי ניצח:) חלק מהתורות האופנישדיות על האטמן והברהמן מתוארות בצורת ויכוח. הרעיון הוא שהפילוסופיה מתנהלת בצורה פומבית וחשופה, בצורה דיאלוגית. רעיון זה מוצאים בהרבה פילוסופיות כגון: הפילוסופיה היוונית שבה סוקרטס מנהל את הפילוסופיה שלו בשוק, הוא חשוף להמון/לציבור. סיטואציה שבה יש ויכוח דיאלוגי שהוא כמו משחק

המאמר הזה נכתב בתקופת לימודי לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב בחוג ללימודי מזרח אסיה. הוא הוגש במסגרת הסמינר: "תודעת השחרור" מרצה: ד״ר דני רווה על מנת להקל עליכם את ההתמצאות בטקסט צרפתי את תוכן העניינים: מבוא מוהנדס קרמצ'נד גנדה הינדואיזם וגנדהי הניאו הינדואיזם של גנדהי משנתו של גנדהי סיכום ביבליוגרפיה מבוא מוהנדס קרמצ'נד גנדהי, ‏(2 באוקטובר 1869 – 30 בינואר 1948). מי היה גנדהי? למה שנזכור אותו 60 שנה אחרי מותו? מנהיג הודי, ה"משה" שלהם, ג'ורג' וושינגטון ההודי, האיש שהוביל

הניאו הינדואיזם טוען להיות הינדואיזם, אך למעשה זהו הינדואיזם חדשני. הרבה מהוגי הדעות בתקופה הזו בהודו משתמשים במילה "מודרניסט" כתאור לניאו הינדואיסט. במאמרים שונים מדגישים המחברים את ההבדל בין המערב להודו בגישתן לגבי ה"ניאו הינדואיזם". במערב נוטים להתייחס לתופעה כאוסף של רפורמות, במילים אחרות- שינויים (משהו שהפך להיות משהו אחר) ובהודו נוטים להתייחס לתופעה כרנסאנס תרבותי, כלומר תחייה מחודשת (משהו שהיה, נעלם/נרדם וקם לתחייה במהדורה משופרת). ניתן לסכם בצורה תמציתית ופורמולרית את מאפייניו של הניאו הינדואיסט: הניאו הינדואיזם שואב את

עבודה זו נכתבה בתקופת לימודי לתואר שני באוניברסיטת תל אביב בחוג להסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות במסגרת הקורס: היסטוריה אינטלקטואלית. מרצה: ד״ר יוסי שורץ עבודה זו תעסוק בוויכוח האינסופי שבין המתודה הפילוסופית למתודה התיאולוגית כפי שהוא משתקף בפער בין הגותו של בואטיוס לזו של תומס, ובמיוחד דרך דיון בשאלת הרצון החופשי, שהטרידה את שני ההוגים ממרחק של 700 שנה.מושאי החקירה של כל אחת מהמתודות משיקים, אך צורת החקירה משתנה ולעתים מגיעה להצטלבויות בלתי נמנעות, מה שמייצר פולמוסים רבים ותוצאות הרות